פסק-דין בתיק ע"ע 249/09

השופט אילן איטח

1.     בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (עב (י-ם) 2592/06 (מותב בראשות כב' השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור מר אליהו מחלב ומר אילן לוי), אשר דחה את מרבית רכיבי התביעה של המערער.

2.     המערער הועסק, על בסיס שעתי, בעבודות שמירה אצל המשיבות באתרים שונים באזור ירושלים בתקופה שמיום 1.7.1997 ועד ליום 9.5.2006. בחודש נובמבר 2005 החל המערער לעבוד בחברת א. דורי בע"מ (להלן: "דורי"), וזאת במקביל לעבודתו במשיבות. יצויין כי טרם שהוצג בבית הדין האזורי תלוש השכר הראשון של המערער מחברת דורי ובו צויין מועד תחילת העבודה (11/05), טען המערער כי החל לעבוד שם רק בחודש 5/06. בתקופת העבודה בדורי פנה המערער למשיבות וביקש לאייש משמרות בסופי שבוע בלבד: בחודשים 12/05 - 1/06 עבד המערער יומיים בחודש ובחודשים 2/06 - 4/06 יום בחודש. ביום 16.2.06 שלח ב"כ המערער מכתב התראה למשיבות ובו התריע על כוונת מרשו להתפטר, בין היתר, אם לא ישולמו לו הסכומים להם הוא זכאי. כן ביקש ב"כ המערער להעביר למערער הודעה על תנאי עבודה כאמור בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002. תשובה למכתב זה לא התקבלה, אם כי לטענת המערער (שהוכחשה על ידי עד המשיבות) התקבלה אצלו הודעה על תנאי עבודה לא חתומה וללא פרטי המעביד והעובד. מכתב נוסף נשלח ביום 27.3.06 ובו הודעה על התפטרות המערער. ביום 9.5.2006 הסתיימו יחסי העבודה שבין הצדדים. ביום 5.9.06 הגיש המערער לבית הדין האזורי תובענה ובה עתר לחייב את הנתבעות בתשלום רכיבים שונים בגין תקופת העבודה וסיומה.

פסק הדין של בית הדין האזורי והטענות בערעור

3.     בית הדין האזורי פסק ברכיבי התביעה השונים כדלקמן:

א.        לענין פיצויי הפיטורים - בית הדין האזורי דחה את טענת המערער לפיה התפטר בשל 'נסיבות מזכות' (הרעת תנאים מוחשית או נסיבות בהן לא ניתן להמשיך ולעבוד) , וקבע כי לא 'הרעת התנאים' היא זו שגרמה למערער לעבור לעבודה אחרת.

ב.         לענין הגמול עבור עבודה בשעות נוספות - בית הדין האזורי קבע כי המערער אינו זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, משגמול זה שולם לו במסגרת תוספת גלובלית בשיעור של 9% לתעריף השכר, על פי הסכם עליו חתם המערער ביום 1.1.05 בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה. באשר לתקופה שקדמה לחתימה על המסמך משנת 2005, קבע בית הדין האזורי כי המסמך משנת 2005 רק חידש הסדר שהיה עם המערער קודם לכן, מאז שנת 1997.

ג.          לעניין דמי חגים - בית הדין האזורי קבע כי בהיעדר פירוט מטעם המערער אילו ימי חג מגיעים לו, אין מקום לפסוק לו דמי חגים, פרט לימי חגים המגיעים לו לפי תחשיב המשיבות, בשינויים המחוייבים הנובעים מיישום צו ההרחבה בענף השמירה לעניין זכאות ל-10 ימי חגים (ולא לתשעה כבתחשיב המשיבות), דהיינו 6 ימי חג נוספים.

ד.         לעניין חופשה שנתית - בית הדין האזורי קבע, בהסתמך על מוסכמה בין הצדדים, כי התובע היה זכאי בסיום עבודתו לפדיון 35 ימי חופשה וכי לאחר הדיון המוקדם נשלחה לתובע המחאה על סך  5,000 ש"ח נטו, שיש בה כדי לכסות את המגיע לתובע בגין רכיב זה (אף שההמחאה נרשמה בעבור "פיצויים").

ה.        לעניין דמי הבראה והיקף המשרה - בית הדין האזורי פסק למערער דמי הבראה באופן יחסי להיקף משרתו, 86% כטענת המשיבות (התחשיבים בוצעו על בסיס משרה מלאה, כאשר גובה קצובת ימי ההבראה חושב ושולם על פי חלקיות המשרה).

ו.          לענין הפרשות לקרן הפנסיה (מבטחים) - המערער תבע ברכיב זה 15.8% משכרו, וכלל בתחשיבו 5% בעבור פנסיה, 2.5% בעבור מחלה ו- 3.8%  בעבור פיצויים. לעניין הפנסיה קבע בית הדין האזורי כי דמי הגמולים הופרשו כדין למן ספטמבר 2001, אך המערער זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לגמל בשיעור של 5% משכרו הכולל לתקופה שבין 5.9.1999 ועד ל- 1.1.2001 (בית הדין האזורי ציין כי הצדדים יערכו תחשיבם בהקשר לרכיב זה, משלא צירפו נתונים מדוייקים). אשר לדמי מחלה, נקבע כי אלה לא הופרשו, בניגוד לדין, אולם המערער לא הוכיח כי חלה ולא צירף כל אישור מחלה ולפיכך אין נפקות מעשית להפרשות אלו. בנוגע להפרשות ע"ח פיצויי הפיטורים - נקבע שהמערער לא זכאי לפיצויי פיטורים ולפיכך אין נפקות מעשית לשאלת אם הופרשו אם לאו והמערער אינו זכאי לפדיון ההפרשות בגינם. בית הדין האזורי ציין גם כי המערער תבע רכיב זה בכפל, שעה שכלל בתביעתו רכיב של פיצוי בגין אי הפרשה לפיצויי פיטורים ובנוסף, רכיב של פיצויי פיטורים.

ז.          לעניין דמי הטיפול הארגוני מקצועי - בית הדין האזורי פסק כי דמי הטיפול נגבו כדין ובהתאם לתקנות הגנת השכר (מכסימום דמי טיפול מקצועי - ארגוני), התשמ"ח - 1988, וכי אלו הועברו להסתדרות. ראיה לכך מצא בית הדין האזורי בטענת המערער לפיה בעת שפנה להסתדרות בנוגע לסכסוך עם המשיבות הוא קיבל טיפול.

4.     בערעור תוקף המערער את פסיקת בית הדין האזורי בכל הרכיבים שנפסקו, למעט לענין דמי הטיפול הארגוני-מקצועי. להלן נדון ברכיבים השונים.

דיון והכרעה

פיצויי הפיטורים

5.     כאמור, בחודש נובמבר 2005 החל המערער לעבור בחברת דורי. במקביל ביקש להפחית את היקף עבודתו במשיבות להעסקה בסופי שבוע - בחודשים 12/05 ו- 1/06 שתי משמרות בחודש, ומחודש 2/06 ואילך - משמרת אחת בחודש).

6.     ביום 16.2.06 שלח ב"כ המערער למשיבות מכתב ובו טען להרעה מוחשית בתנאי העבודה, וכך נכתב במכתב:

"1. מרשי עובד אצלכם זה זמן רב. מדי חודש מולנים משכרו סכומים ניכרים. לא משולם לו באופן קבוע גמול שעת נוספות. כמו כן אתם עדיין חייבים למרשי פדיון חופשה, דמי הבראה, תשלום עבור חגים.